כיצד ניתן להבטיח יציבות פיננסית לאחר הפרישה מעבודה? מהם הכללים החשובים ביותר אותם יש ליישם בתחום החיסכון וההשקעות על מנת שנוכל לשמור על רמת חיים נאותה גם כשנהפוך לגמלאים? האם הסכום שאנו צוברים כיום בקרנות הפנסיה אכן יספיק לנו בעתיד? הצורך להבטיח ביטחון כלכלי ויציבות פיננסית גם בגילאים מבוגרים יותר הופך לדאגה מרכזית עבור רוב המשפחות. אז איך בכל זאת מתמודדים עם האתגר? ביצוע תכנון פרישה מתוכנן ומוקפד יכול להיות הגורם המכריע.
החשיבות שבתכנון פרישה
נתוני המוסד לביטוח לאומי מראים כי קצבאות הזִקנה בישראל עומדות כיום על כ-2,300 ש"ח בממוצע לחודש עבור גברים, וכ-1,850 ש"ח בממוצע עבור נשים. סכומים אלו כשלעצמם אינם מספיקים כדי לממן רמת חיים נאותה ומכובדת לאחר הפרישה מעבודה.
מגמה זו מחמירה נוכח העובדה כי בעשורים האחרונים חלה ירידה מתמדת בשיעורי ההפרשות לפנסיה מצד המעסיקים. אם בעבר נהגו להפריש עד 16% מהמשכורת, כיום ממוצע ההפרשות עומד על כ-11% בלבד. יחד עם התארכות תוחלת החיים הממוצעת, משמעות הדבר היא פגיעה ישירה בהיקף ובערך הכספים שיעמדו לרשות העובדים בעת פרישתם לגמלאות בעתיד.
לפיכך, נושא תכנון פרישה פיננסי נכון ואחראי הופך לקריטי על מנת שלא למצוא את עצמך במצב של קושי כלכלי וחרדה תקציבית כשמגיע זמנך לפרוש מעבודה. כל אדם חייב לקחת אחריות אישית ולהיערך בהתאם החל מגיל צעיר.
אז מהן הנקודות המרכזיות שיש לשים לב אליהן בתהליך של תכנון פרישה כספי?
מתחילים בגיל צעיר
ראשית כל, הבסיס הוא להתחיל לחסוך ולהשקיע כספים באופן שוטף החל מגיל צעיר. המלצת אנשי מקצוע היא להפריש 10-15% ממשכורתך החודשית לטובת תוכניות חיסכון ופנסיה שונות. נתונים מהעולם מראים כי מי שהתחיל לחסוך בגיל 30 ומטה צובר עד גיל פרישה (67) פי 3 יותר ממי שהתחיל לחסוך רק בגיל 40 ומעלה. ככל שמתחילים להפריש מוקדם יותר כך אפקט הריבית דריבית פועל לטובתך בצורה משמעותית יותר לאורך עשרות שנים.
שנית, יש לבחור נכון את אפיקי ההשקעה לכספי החיסכון שלך. כדאי לפזר ולגוון במספר סוגים, למשל:
- קרנות השתלמות
- קופות גמל
- פוליסות ביטוח
- קרנות נאמנות
- תיקי השקעות
- אגרות חוב ממשלתיות ועוד
פיזור זה מקטין סיכונים ותנודתיות. יש לבחור אפיקים בעלי פוטנציאל להניב תשואה ריאלית של לא פחות מ-5-7% בממוצע לאורך זמן.
תכנון נכון ומתמשך לאורך השנים
ככל שמתקרבים לגיל פרישה חשוב יותר לנצל ולמצות את מלוא הכלים וההטבות הפיננסיות העומדים לרשותך. למשל:
- להצטרף לביטוח מנהלים
- לנייד כספים שחסכת למוצרים משלימים
- לממש הטבות מס בקרנות השתלמות
- לבצע המרות של דמי התגמולים שצברת לפנסיה צוברת על מנת ליהנות מריביות גבוהות יותר בטווח הארוך ועוד
בנוסף, חיוני להכין תחשיב מפורט של תקציב ההוצאות הצפויות שלך לאחר הפרישה. על סמך תחשיב זה לקבוע יעדי חיסכון ברורים ולהתאים את תוכניות המימון בהתאם כדי לסגור פערים.
כמו כן, ברגע האמת של המעבר לגמלאות כדאי לבחון אפשרות של קיבוע זכויות הפנסיה. כלומר, לנעול את הכספים שצברת במסלול בטוח ומבוטח שיאפשר לך קבלת קצבה חודשית קבועה ואחידה עד גיל 120, ללא תלות או חשיפה לתנודתיות השווקים.
לסיכום
המעבר לגמלאות לאחר פרישה מעבודה מחייב הכנה מוקדמת ויסודית מבחינה פיננסית על מנת להבטיח יציבות וביטחון כלכלי לטווח הארוך. יש להשקיע כספים החל מגיל צעיר תוך פיזור סיכונים וככל שמתקרבים לפרישה יש להכין תקציב מפורט של הוצאות צפויות לאחר הפרישה וכן לשקול קיבוע זכויות הפנסיה. יישום נכון של הנקודות הללו יאפשר פרישה מוצלחת ורגועה מבחינה פיננסית.
שאלות נפוצות
שאלה: מהי תקרת ההפקדה המותרת לקרן השתלמות לעצמאים לאחר גיל 50?
תשובה: על פי הוראות רשות המיסים, תקרת ההפקדה המותרת לקרן השתלמות לעצמאים מגיל 50 ומעלה עומדת על סך 4 פעמים השכר הממוצע במשק כל שנה (נכון לשנת 2023 כ-384,000 ש"ח).
שאלה: מהו הגיל המינימלי שבו ניתן להתחיל למשוך כספים מקרן השתלמות ללא צורך באישורים מיוחדים ומהו שיעור המס החל על הרווחים מקרנות השתלמות לאחר גיל פרישה על פי החוק?
תשובה: הגיל המינימלי למשיכת כספים מקרן השתלמות ללא אישורים מיוחדים הוא 60. על פי חוק יחסי מימון, שיעור המס על הרווחים מקופות גמל וקרנות השתלמות לאחר גיל הפרישה הוא 15% בלבד לעומת שיעורי המס הרגילים בגיל העבודה.
