סקירה כלכלית חודשית – פברואר 2026 ותחזית למרץ

עם דגש על המלחמה עם איראן וחיזבאללה והשפעתה על הריביות, המדדים והכלכלה

1. פברואר 2026 “חודש רגיל” שנגמר בסערה

במרבית פברואר התמונה הכלכלית-שוקית הייתה יחסית יציבה:

• צמיחה גלובלית מתונה אך חיובית.
• שוקי המניות בעולם בלי הנהגה חד-משמעית: לא שוק דובי, אבל גם לא אופוריה.
• ציפיות למשך 2026: המשך צמיחה, ירידת אינפלציה איטית, והתחלה זהירה של הורדות ריבית.

בסוף החודש התמונה השתנתה בבת אחת עם תחילת משבר מיצרי הורמוז וההסלמה הישירה מול איראן וחיזבאללה.

2. ריביות : מה עשו הבנקים המרכזיים בפברואר?

ארה״ב ואירופה

בפברואר 2026 הפדרל ריזרב וה־ECB המשיכו בקו “סבלני”:

• אינפלציה בירידה, אבל עדיין מעל היעד בחלק מהכלכלות.
• השוק העריך שהורדות ריבית משמעותיות יגיעו רק אם ההאטה תחריף לפני המשבר במפרץ.

ישראל : בנק ישראל עוצר על 4%

ב־23 בפברואר החליטה הוועדה המוניטרית להשאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4%, אחרי שתי הורדות קודמות.

ההסבר הרשמי:

• האינפלציה מתמתנת וחזרה לתוך תחום היעד.
• אבל קיימת אי-ודאות גיאו-פוליטית גוברת סביב אפשרות הסלמה מול איראן, שמעלה שוב סיכון לאינפלציה דרך מחירי האנרגיה ופגיעה בפעילות.

כלומר עוד לפני שראינו טילים וכותרות ענק, הסיכון כבר היה על השולחן של בנק ישראל.

3. מדדים ושווקים בפברואר : לפני ההתפוצצות

S&P 500 ומדדי מפתח בעולם

• מדד S&P 500 סיים את פברואר בירידה חודשית של כ־0.9%, אחרי עלייה של 1.4% בינואר.
• מתחילת השנה (עד סוף פברואר) התמונה עדיין חיובית, אבל עם חולשה יחסית של ארה״ב לעומת שווקים אחרים.
• מניות AI-חומרה (שבבים, תשתיות) ממשיכות להוביל, בעוד שחלק מחברות התוכנה סופגות מימושים בגלל חשש לשינוי מודלים עסקיים.

מדדים מרכזיים נוספים:

• MSCI World – עלייה מתחילת השנה, אך בפברואר עצמו נרשמה סטייה בין אזורים (יפן ושווקים מתעוררים חזקים, ארה״ב חלשה יותר).
• STOXX 600 אירופה – נתמך בנתוני מאקרו חיוביים יחסית (במיוחד בפברואר במדדי התעשייה), אך נכנס למרץ בעצבנות.

ישראל – ת״א-35

בבורסת ת״א, חודש פברואר היה חזק מאוד מספרית:

• מדד ת״א-35 עלה בכ־3.1% בפברואר, וסיים את החודש ברמה של 4,128 נקודות.
• לפי נתוני הבורסה, אף נרשם שיא היסטורי חדש במדד סביב 4,254 נקודות ב־23 בפברואר, לפני שהחלה תנודתיות לקראת סוף החודש.

המסר:
ישראל הגיעה להסלמה האזורית ממקום של שוק חזק יחסית – מה שיכול לספק “כרית ביטחון” חלקית, אבל גם יוצר מקום לירידות אם הלחץ יחריף.

4. סוף פברואר : מלחמה ישירה עם איראן וחיזבאללה משנה את המשחק

מה קורה בשטח?

בסוף פברואר ותחילת מרץ:

• ארה״ב וישראל מבצעות תקיפות נרחבות באיראן, כולל פגיעה ביעדים צבאיים ואסטרטגיים.
• איראן מגיבה בירי טילים ומל״טים כלפי ישראל ובסיסים אמריקאיים, ומכריזה בפועל על סגירת מיצר הורמוז לתנועה בטוחה מה שמוביל לצניחה של כ־70% בתנועת האוניות.
• חיזבאללה מצטרף חזיתית, משגר רקטות וטילים לעבר ישראל; ישראל מגיבה בקמפיין התקפי בלבנון, כולל הפצצות בביירות ודרום לבנון.

השפעה מיידית על אנרגיה ואינפלציה

משבר מיצר הורמוז הוא אירוע-על לכלכלה הגלובלית:

• מחירי הנפט מזנקים: ברנט קופץ ב־8–13% ביום מסחר אחד, לרמות סביב 80–82 דולר לחבית, עם אזהרות שיכולים לראות גם 90–100 דולר אם החסימה תתמשך.
• מחירי גז טבעי באירופה ובאסיה מזנקים בקפיצות של 40–50% בעקבות עצירת יצוא LNG מקטאר ושיבוש השילוח.

זה מכניס מחדש למשוואה את המילה שכל הבנקים המרכזיים פחדו ממנה: “שוק אנרגיה מחודש = אינפלציה חוזרת”.

תגובת השווקים : מניות, אג״ח ומט״ח

התגובה הראשונית של השווקים בימים הראשונים של מרץ היא קלאסית:

• מניות בעולם יורדות בחדות : דאו ג׳ונס מאבד מעל 500 נקודות ביום אחד, S&P 500 ונאסד״ק יורדים בהתאם.
• באירופה, מדד STOXX 600 צונח ~1.5–2% ביום, עם פגיעה קשה בבנקים, תיירות ותעופה, ועליות חדות באנרגיה וביטחון.
• מדדי המפרץ : באמירויות קובעות הפסקת מסחר זמנית בבורסות אבו-דאבי ודובאי כדי לייצב את המערכת, צעד חריג שמעיד על רמת הלחץ.
• הדולר והזהב מתפקדים כ”סייף הבן“ – הדולר מתחזק גם מול מטבעות שנחשבים בטוחים, תשואות אג״ח מתנדנדות בין בריחה לבטוח לבין חשש מאינפלציה.

5. השפעה על ישראל : שוק, ריבית, כלכלה ריאלית

שוק ההון הישראלי

בימים שלפני פברואר-סוף החודש, ת״א-35 כאמור עלה יפה; לאחר פתיחת ההסלמה:

• ראינו תנודתיות חדה, אבל לפחות לפי הדיווחים הראשונים : גם יכולת התאוששות:
• ישנם ימים שבהם השוק והמטבע התחזקו דווקא אחרי תקיפות ישראל-ארה״ב באיראן, כאשר המשקיעים פירשו זאת כהחזרת יוזמה צבאית לצד הישראלי.

העתיד הקרוב של המדדים בת״א יהיה תלוי בעיקר ב-3 גורמים:

1. משך היקום הצבאי – האם זה “סבב קצר” או מלחמה מתמשכת.
2. עומק הפגיעה בעורף הישראלי – ובעיקר בפעילות צרכנית ועסקית.
3. תמיכת ממשלה ותמריצים פיסקליים – האם תהיה הרחבה משמעותית שתתמוך בצמיחה אך תגדיל גירעון.

ריבית בנק ישראל : איפה זה פוגש את ה-4%?

בנק ישראל כבר אותת בפברואר שהוא רואה סיכון גיאו-פוליטי כאחד המשתנים המרכזיים בהחלטת הריבית.

המשמעויות קדימה:

• סיכון כלפי מעלה לאינפלציה – דרך דלק, הובלה, ואולי גם מזון (עלויות אנרגיה, שילוח).
• סיכון כלפי מטה לצמיחה – ירידה בצריכה, האטה בהשקעות, פגיעה בייצוא אם יש שיבושי סחר.

במצב כזה, סביר שבנק ישראל יעדיף:

• להמתין עם הורדות ריבית נוספות כל עוד לא ברור היקף הנזק,
• ולהשתמש במסרים (Forward Guidance) יותר מאשר בצעדים דרמטיים עד שתתקבל תמונה מאקרו-ביטחונית ברורה יותר. (זו כבר הערכה אנליטית, לא נתון רשמי.)

6. איך זה משפיע על הריבית והמדדים בעולם?

בנקים מרכזיים : לחוצים מכיוון האנרגיה

הזינוק במחירי נפט וגז מחזיר לשולחן את תרחיש “אינפלציית עלות”:

• אם מחירי אנרגיה יישארו גבוהים, האינפלציה במדינות המפותחות עלולה לטפס מחדש, אחרי שכבר הייתה במגמת ירידה.
• זה יכול לדחות הורדות ריבית בארה״ב, אירופה ובריטניה, ואפילו להחזיר לשיח אפשרות של “לא נוגעים בריבית יותר זמן” אם האינפלציה תתעורר.

מדדי מניות – S&P 500, נאסד״ק, אירופה

כבר עכשיו אנחנו רואים:

• חולשה במדדי ארה״ב (S&P 500, נאסד״ק) עם מכירות רוחביות יותר בימים הראשונים של המשבר.
• ירידות חזקות באירופה, במיוחד בבנקים, תיירות ותעופה – ענפים הרגישים לסיכון גיאו-פוליטי ולעליית אנרגיה.
• מניות אנרגיה, ביטחון ושילוח – נהנות כרגע מ”רוח גבית מלאכותית“, שעלולה להתהפך אם תהיה הפסקת אש או פתיחה מחדש של הורמוז.

7. תחזית למרץ 2026 : שלושה תרחישים מרכזיים

כאן אנחנו כבר באזור של הערכה מקצועית, לא עובדה.

תרחיש 1 : הסלמה קצרה ומבוקרת (סיכוי בינוני)

• שוקי המניות עלולים להמשיך להיות תנודתיים, אבל בלי קריסה מערכתית.
• מחירי נפט יתייצבו בטווח 80–90 דולר, בלי פריצה ממושכת מעל 100.
• הבנקים המרכזיים ישדרו “נחכה לראות”, ובסוף 2026 עדיין נראה הורדות ריבית, אולי בקצב איטי יותר.

תרחיש 2 : מלחמה מתארכת והמשך חסימת הורמוז (סיכון גבוה, אך לא ודאי)

• עלייה ממושכת במחירי האנרגיה → אינפלציה חוזרת כמעט בכל העולם.
• דחייה משמעותית של הורדות ריבית, ואף סיכון אמיתי שחלק מהבנקים יותירו את הריבית הגבוהה לאורך כל 2026.
• שוקי המניות יגלמו תרחיש “סטגפלציה”: שילוב של צמיחה חלשה ומחירים גבוהים – כואב גם למשקי בית וגם למשקיעים.

תרחיש 3 : דה-הסלמה מהירה (סיכוי נמוך-בינוני, אבל אפשרי)

• פתיחה מהירה של הורמוז והפסקת אש אזורית מחזירה את הנפט לטווח “נורמלי”.
• השווקים יגיבו בריבאונד חד, במיוחד בנכסים המסוכנים שנמכרו בפאניקה.
• הבנקים המרכזיים יחזרו לתסריט שבו אינפלציה במגמת ירידה, והדיון יחזור למתי והיכן מתחילים להוריד ריבית.

8. מסקנות למשקי בית, עסקים ומשקיעים

1. ניהול סיכונים לפני רווח – בתקופה של מלחמה אזורית ורעש אנרגיה, השאלה הראשונה היא “כמה סיכון אני יכול לספוג”, ורק אחר כך “כמה אני יכול להרוויח”.
2. חשיבות תזרים מזומנים – לעסקים ולמשקי בית: לוודא יכולת עמידה בעלויות אשראי גבוהות עוד קצת זמן, במיוחד אם הריבית לא תרד מהר.
3. פיזור השקעות – גיאוגרפי וסקטוריאלי:
   • לא להיות רק בטכנולוגיה אמריקאית, ולא רק בשוק הישראלי.
   • לשלב גם נכסים סולידיים (אג״ח, מזומן, אולי זהב) כדי לקבל כרית ביטחון לתנודתיות.
4. מעקב שוטף אחרי החלטות ריבית והודעות הבנקים המרכזיים – הן יהיו קריטיות יותר מתמיד בחודשים הקרובים.