ככל שמתקרב מועד הפרישה מופיעות מספר שאלות מטרידות וקריטיות בראשם של עובדים רבים – איך ובאיזה אופן בדיוק אוכל לממש את חסכונות הפנסיה שצברתי? מה יהיה גובה קצבת הזִקנה בפועל שאוכל לקבל מקרן הפנסיה מדי חודש? האם הסכום שנחסך במרוצת השנים אכן יהיה מספיק כדי לאפשר לי ולבני משפחתי רמת חיים נאותה גם בגיל מבוגר יותר?
שאלות אלו הופכות לטורדניות במיוחד לאור העובדה שעד למועד הפרישה עצמו אין שום ודאות לגבי גובה הקצבה שתשולם בפועל. סכומי החיסכון בקרנות הפנסיה חשופים לתנודתיות רבה ולסיכונים שונים שעלולים להשפיע עליהם באופן משמעותי ודווקא הכסף שאמור להעניק לנו ביטחון לעת זקנה, הופך למוקד לספקות ולחששות.
אי הוודאות הקיימת בקרן הפנסיה של כולנו
במהלך הקריירה המקצועית, רוב העובדים במשק מפרישים חלק משכרם החודשי לטובת קרן פנסיה. הפרשות אלו נועדו להבטיח את הביטחון הכלכלי של העובד ובני משפחתו בעת פרישה ולממן את קצבאות הזִקנה והשארים העתידיות. אולם עד למועד הפרישה בפועל, גובה הקצבה הצפוי הוא למעשה נעלם שאינו ידוע ואיננו ודאי כלל ועיקר.
קרנות הפנסיה בישראל מבוססות על מודל צבירה שבו הכספים שמופרשים על ידי העובדים והמעסיקים מושקעים באפיקים שונים במשק כגון מניות, אג"ח ונדל"ן. התשואה על ההשקעות הללו אמורה להניב רווחים שיצטרפו לסכום ההפרשות ויגדילו את יתרת החיסכון האישי שמיועד לממן את קצבאות הפרישה.
הבעיה היא שבפועל סכום זה נתון לתנודתיות רבה בשל תלותו בתשואות שוק ההון המשתנות. בתקופות שבהן האפיקים הללו מניבים רווחים גבוהים, הדבר אכן תורם לצבירת הון נאה לקראת הפרישה. אולם בזמנים של משבר כלכלי ומיתון בשווקים עלולה התשואה לקטון בצורה משמעותית, ואף להפוך לשלילית, מה שיגרע ישירות מקצבת הפנסיה העתידית.
בנוסף, תוחלת החיים המשתנה מהווה גם היא איום ממשי על קרנות הפנסיה ועל יכולתן לממן קצבאות סבירות לאורך זמן. לאורך השנים תוחלת חיי האדם הולכת וגדלה בקצב גבוה ולא בהכרח בהתאמה לעליית גיל הפרישה. פירוש הדבר הוא שאנשים חיים יותר שנים לאחר גיל הפרישה, וככל שכן, כך קרנות הפנסיה נאלצות "לפרוס" את החיסכון שנצבר לאורך תקופה ארוכה יותר, מה שמוביל שוב לקיטון בגובה הקצבה החודשית.
אם כן, מה הפתרון?
קיבוע זכויות הפנסיה
כאן נכנס לתמונה הליך של קיבוע זכויות הפנסיה. קיבוע הזכויות מתבצע על ידי העברת כספי החיסכון שנצברו בקרן הפנסיה אל מסלול ביטוחי מובנה המנותק לחלוטין משוק ההון ומבוסס על ערך קצבה קבוע ומובטח שאינו תלוי עוד בתשואות ובתוחלת חיים משתנה.
בעצם, העובד מוותר על הסיכוי לתשואה גבוהה יותר בתמורה לוודאות של קצבת זִקנה חודשית אחידה וצמודה, שתישמר קבועה עד גיל 120.
יתרונות קיבוע הזכויות:
• שמירת ערך הכסף שנצבר בקופת הפנסיה לאורך השנים.
• ודאות לגבי גובה הקצבה הצפויה בפועל.
• חסינות בפני תנודתיות בשווקים ומשברים כלכליים.
• הגנה מפני השפעות של עלייה בתוחלת החיים.
לסיכום
קיבוע זכויות הפנסיה הוא אחד הכלים המרכזיים שעומדים לרשות העובדים כדי להתמודד עם אי הוודאות לגבי גובה הקצבאות הצפוי בעתיד. במקום להישאר חשופים לתנודתיות השווקים ולסיכונים כלכליים, העברת החיסכון הפנסיוני למסלול ביטוחי מובטח מאפשרת קבלת קצבה חודשית אחידה ויציבה שתישמר עד גיל 120. זוהי דרך מצוינת להבטיח כי כספי הפנסיה שנחסכו במשך שנים ארוכות לא יישחקו ויאבדו חלק ניכר מערכם דווקא בזמן הפרישה. קיבוע הזכויות גם מהווה ביטוח כנגד הארכת תוחלת החיים ושינויים דמוגרפיים בחברה הישראלית. לפיכך, זהו הליך פיננסי ראוי ואחראי עבור מרבית העובדים שרוצים להבטיח את עתידם הכלכלי.
שאלות נפוצות
שאלה: מהי הפרוצדורה הנדרשת לביצוע קיבוע זכויות הפנסיה?
תשובה: הפרוצדורה איננה מורכבת כלל והיא כוללת מספר שלבים פשוטים:
1. פנייה של העובד אל חברת הביטוח או קרן הפנסיה שבה מנוהל כספו.
2. קבלת הצעה מפורטת הכוללת נתונים על גובה הקצבה המבוקשת.
3. בדיקת הנתונים ואישור העסקה על ידי חתימה.
4. העברת הכספים למסלול ביטוחי ותחילת קבלת הקצבה החודשית הקבועה עם ההגעה לגיל הפרישה.
שאלה: מה קורה במקרה של פטירה לאחר ביצוע קיבוע הזכויות?
תשובה: במקרה של פטירה לאחר השלמת ביצוע קיבוע הזכויות זכאים השארים לקצבת שארים בשיעור 100% מקצבת הזִקנהשל העובד עד גיל 120. כלומר, יש המשכיות מלאה של הקצבה החודשית שהובטחה בתהליך קיבוע הזכויות.
